אמילי / Joanna Newsom

פורסם ב-9/1/2011, הולעז ע"י karbolet בהשראת Emily  

העפרוני והסיס והדרור עפו לשמים במטס מרהיב,
סתם בשביל הספורט, מעל פרעה.
קצת אחר כך הפרושים גררו מסרק באחו
התזכרי איך הם קראו לנו, בחלוננו?

יש אור חלוד על האורנים הלילה
החמה מוזגת יין, או מח
מטה לתוך העצמות של עצי לבנה
וצריחי הכנסיות
המזדקרים מן הצללים
העול, הגרזן, הארובות הישנות, ערימת הקש והמריצה
והכל משופע כמו נגרר על חבל
לפתחו של הדרום הרחוק

ראינו את ההרים האלה כורעים, קטיפתיים ואפורים
חשבנו שהלבבות שלנו יתמוססו באותו הרגע
מהשלג ההוא בלילה
רק הולך
והולך
וטלטול פעמוני הרוח
בבוקר
בבוקר
עוזר לי למצוא את דרכי חזרה
מן המקום שבו הייתי

ואמילי - ראיתי אותך אתמול בלילה ליד הנהר
חלמתי שהקפצת אבנים קטנות מעל פני המים
זועפת בגלל הזווית שבה הן אבדו, החליקו מטה לנצח,
בתוך ענן בוץ, זרוע נציצים, כמו היה הרקיע נושם על ראי

בכל אופן - אני ישבתי לצידך, על יד המים
את לימדת אותי את השמות של הכוכבים ממעל, אשר כתבתי בפנקס שלי
למרות שכל מה שידעתי על מנגנוני היקום היו הפליאדות האלה המשתלחות בדצמבר
הבטחתי לך שאלחין אותם כדי שתמיד אזכור

כי המטאוריט הוא מקורו של האור
והמטאור הוא רק מה שאנו רואים
והמטאורואיד הוא האבן נטולת האש שדחפה אותה עד אלייך

והמטאוריט זה בדיוק מה שגורם לאור
והמטאור הוא איך שזה נתפס בעינינו
והמטאורואיד זו עצם שנזרקה מן הריק ומונחת שקטה לרגלייך

את באת ושמת רטייה קרה על התסבוכת בה הייתי
הטחת את החלון לרווחה וזעקת; אמן! אמן! אמן!
העולם כולו - עצר – לשמע קריאתך
את הסתכלת למטה וראית עכשיו מה קורה

הקווים מתפוגגים בממלכה שלי
למרות שמעולם לא הכרתי את הדרך לתחום אותם
אז הבבונים והדובות והאווז והסוס והתרנגולות
מגששים בפה מלא בוץ את השער של האגם המתנשא שפעם היה עט מסודר
והדואר מתעכב ואת אחוזות הפאר לא האירו מבפנים
והדיבור בעיר הופך ממש מחליא

בבוא הזמן נוכל לראות את התל הרחוק מואר על ידי התלקחות
כבר חזיתי באומץ שלך, ואני אבוא אחריך לשם
ואחתור בזמן הלילה
אני בריאה
אני בריאה פתאום
בחיפוש אחר המיילדת
שתוכל לעזור לי
לעזור לי
לעזור לי למצוא את דרכי חזרה
ישנן דאגות איפה שהייתי

אומרים, אומרים, אומרים לי במפרץ; לא להיות מוטרדת
השאירי את הצרות שלך כאן היכן שסירות-הגרירה קורעות את המים מן הים
(מוקף תלמים, מסתלסל בחזרה, כמו גפרור שמוחזק מול עיתון)
אמילי, הם ילכו בעקבותייך, אות לאות
ואני מצהירה בזאת, ואני לא מתביישת להגיד שאני מכיר אותך יותר טוב
מה שהם ראו הוא רק קרן מהשמש שלך המגרשת את החורף

הבה נלך! למרות שאנחנו יודעים שזה מאמץ חסר תקווה
הקשרים שקושרים, הם דוקרניים וקוצניים ומחזיקים אותנו קרובות לנצח
אמנם אין שום דבר שיעזור לי להתמודד עם השמים הפעורים ומפהקים
אך התעוררתי עם שיר על שפתי כשהפליגה הספינה הגדולה שלך כלפי הבוקר

בואי הביתה, הפרגים כולם גדלו עד הברכיים כבר
כל התפרחות נשרו, והאבקנים הורסים את המחרשה
אדמוניות מתנודדות ברוח ובזמן שהן כורעות רטובות, עם
נמלים אדישות נפוחות ראש מוחות את מצחן

וכל בעלי הכנף חסרי מנוחה, חסרי מטרה, שיכורים וקודרים
פרפרים מתנגשים בציפורים בשעות חמות להחריד
והעדר-דמות-האם בצבע חימר שלי נשענת לאחור
בואי הביתה, עכשיו! כל העצמות שלי דואבות מגפנים

אבא הצביע לי, בפעם המאה הלילה
על הדרך בה המצקת מובילה לקליע של אור אדום כמו אדמה
לפזול השמיימה ולהקשיב -
באהבתנו אותו, אנו עוברות בתוך הגבולות שלו:
רק צבירי-כוכבים בסדר הנתון של הדברים

יכולנו לעמוד במשך מאה שנים
בוהים
בראשים דרוכים
באור יום בוהק על הדבר הזה
אושר
מוקפים יבשה
בגופים שאינם מחזיקים
המומים מהמתיקות של להיות
עד שאנחנו איננו
לאמור: קח את זה
אכול את זה

לאמור,
המטאוריט הוא מקורו של האור
והמטאור הוא רק מה שאנו רואים
והמטאורואיד הוא האבן נטולת האש שדחפה אותה אלייך

והמטאוריט זה בדיוק מה שגורם לאור
והמטאור הוא איך שזה נתפס בעינינו
והמטאורואיד זו עצם שנזרקה מן הריק ומונחת שקטה לרגלייך

תגובות

התמונה של

וואו

כל הכבוד

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי. אם יש לך חשבון Gravatar, האימייל ישמש להצגת התמונה שלך.
CAPTCHA
בוא נוודא שאתה מלעיז אמיתי ולא ספאמר מרושע
Fill in the blank