הבטחתי
לכתוב לך יותר כשנסעתי 
ולא כתבתי כבר מזמן 
עכשיו את חסרה לי וחבל שאת לא כאן. 

אחרי שהגעתי ליפו, שהגעתי ליפו (או!)
תקוות נולדו מתוך יאוש, נולדו מתוך יאוש (אהה)
מצאתי חדר וחצי, חדר וחצי (או!)
על גג של בית נטוש, של בית נטוש

יש מיטה מתקפלת 
אם נרצה שלושתנו ללכת לישון 
נכנסים אני את והילד 
(אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון (×2)
 
היה זה
שנת חמישים בסוף דצמבר 
בחוץ נלחמות הן הרוחות  
והשלג שצנח מזכיר לי, נשכחות. 

עוד הפצע פתוח, הפצע פתוח (או!)
לו רק היית איתי עכשיו, היית איתי עכשיו (אהה)
הייתי ודאי מספר, מספר לך (או!)
מה שלא יגיד מכתב, שלא יגיד מכתב

כאן יש לך בית 
ואותי יהיה לך להמון 
צחוק הילדים בין ערביים 
(אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון (×2)

(אוווו אהההה, אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון
(אוווו אהההה, אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון

(מיטה מתקפלת!)
יש מיטה מתקפלת 
אם נרצה שלושתנו ללכת לישון 
נכנסים אני את והילד 
(אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון
כאן יש לך בית 
ואותי יהיה לך להמון 
צחוק הילדים בין ערביים 
(אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון 
ואולי מתגנב איזה אושר לחלון
ואולי מרחוק
(אה יה יה יה יה)
מול חלון משקיף לים התיכון