לכודים בדרייב ת'רו / Weird Al Yankovic

פורסם ב-30/12/2010, הולעז ע"י יובל א. בהשראת Trapped in The Drive-Thru  

שבע וחצי בערב,
רואה בטלוויזיה משהו טיפשי.
אני מסתמם על הספה
כשאישתי נכנסת ורואה אותי.

אומרת: "מה זה, הקליפ 'דברים קטנים'
של טל שגב?".
אומר לה: "לא יודע, אבל תגידי, כבר די מאוחר...
מה בא לך לאכול הערב?".

היא אומרת: "אכלתי צהריים די גדולה –
אז אני לא ממש רעבה".
אומר: "טוב, בסדר מותק, גם אני לא ממש גווע,
אבל יכול לאכול"...

אומרת: "אז מה בא לך לאכול?".
אומר לה: "וואלה לא יודע. יש הצעות?".
אומרת: לא 'כפת לי. אם 'תה רעב - בוא נאכל".
אומר: "זה מה שהולך לקרות".

אבל קודם איזה סוג של אוכל
בא לך, נברר!
אומרת: "תן לי רק שנייה לחשוב
מה נשאר לנו במקרר..."

אומר: "יש טונה במים".
אומרת: "זה פג תוקף שבועיים".
אומר: "והממולאים?";
"גמרת לפני שלושה ימים!".

אני קם ואומר:
"לא יודע! בא לך להזמין משלוח?".
היא כזה: "למה שארצה לאכול מוח?!
אני בכלל לא אוהבת מוח!".

אני כזה: "לא. אמרתי 'משלוח'".
היא כזה: "שמעתי אותך אומר 'מוח'!".
אני כזה: "נראה לי שאני יודע מה שאמרתי..."
היא כזה: "וואטאבר! אני רק לא רוצה מוח!".

אז באתי להתחיל משפט,
אבל בדיוק הטלפון רטט;
מי זה מתקשר עכשיו?
בדקתי מה כתוב בצג.

זה רק דוד אריה, היום פעם שלישית
הוא מתקשר;
אשתי אומרת 'תשאיר למשיבון',
אני אומר: "אוקיי".

"מה דיברנו? אה, אוכל, כן,
נו, אז מה החלטת?".
אומרת: "תכין לנו אולי איזה משהו במטבח?",
"כן?" אומר לה, "אולי תכיני את...?".

ואז היא אומרת: "מותק בוא נאכל בחוץ במקום להתווכח..."
אני: "לא";
והיא: "כן";
אני: "לא";
והיא: "כן";
אני: "לא";
והיא: "כן...
היי הנה המפתח..."

אני מתקדם צעד קדימה,
אומר: "אוקיי, לאן בא לך?",
היא אומרת: "אולי ברסרי?",
אני אומר: "כן... לא כל-כך"...

לא בא לי להתלבש יפה
ולאכול אוכל יקר עכשיו...
היא אומרת: "פביאנה?",
אומר: "לא, אני לא במצב"...

"וחמין ב'בתיה' יעשה לי גזים,
אין ספק";
היא אומרת: "טוב תשכח מזה",
אומר: "לא! אנחנו הולכים לצאת!".

אז עולה לי רעיון!
אני אומר: "זה כל-כך ברור!".
והיא: "מה??";
"תנחשי!",
והיא: "*מה??*",
אומר: "ניסע דרך הדרייב ת'רו!".

אז פתחנו ת'דלת
והוצאנו ת'אוטו
ופתחנו ת'אוטו
ונכנסנו לאוטו.

מכניס ת'מפתח,
מסובב אותו הצידה,
אז שמים חגורות ו...
ויוצאים אל הדרייב ת'רו.

אז נוסעים אל הדרייב-ת'רו;
בדרכנו לדרייב ת'רו;
מתקרבים כבר לדרייב ת'רו;
די קרובים כבר לדרייב ת'רו;

כמעט שם כבר בדרייב ת'רו
והגענו לדרייב ת'רו;
עומדים בתור של הדרייב ת'רו;
האם אמרתי כבר "דרייב ת'רו"?

אז, הנה אנחנו בתור של הדרייב ת'רו,
אני והיא.
מכוניות מלפנים, מכוניות מאחור,
כולם רק מחכים להזמין.

יש אדיוט מאחור בתוך וולבו,
עם אורות גבוהים מסנוור;
אני נשען מהחלון וצועק:
"תגיד, מה 'תה מנסה, לעשות אותי עיוור??".

אשתי אומרת: "אולי פשוט נחנה...
ונלך לאכול בפנים"...
אומר לה: "לא. לא יוצאים מהאוטו...
אני עם נעלי בית בצורה של שפנים"...

קול אישה בוקע מרמקול:
"אפשר לקחת הזמנה בבקשה?";
אני אומר "כן אפשר, את יכולה בהחלט:
שני המבורגרים עם בצל וגבינה".

אשתי אומרת: "מותק,
חכה עם זה שנייה.
אני אקח ת'צ'יקן סנדביץ'
במקום מה שאמרת בהזמנה".

אומר: "תמיד מזמין לך צ'יזבורגר!",
"כן, אבל בא לי משהו אחר"...
שם את ראשי בידיי וצועק:
"אני כבר לא מכיר אותך יותר!".

הקול ברמקול אומר:
"אין לי את כל היום!",
אני אומר: "אז קחי הזמנה...
ואז נעזוב ת'מקום!".

"אני רוצה ת'צ'יקן סנדביץ'
ורוצה גם צ'יזבורגר";
היא: "לשים לך בצל על זה?",
אומר לה: "כן! אני כבר אמרתי שרוצה!".

"תשימי גם צ'יפס זיגזג
ושלא תשכחי!
גם תני בקבוק של קולה...
לא, בעצם, רק פחית!".

אז אני אומר לה: "את
נשמעת די סתומה...
אז תקריאי לי הכול שוב
ונבדוק ת'הזמנה";

עוֹשַֹה: "אחד, צ'יקן סנדביץ',
שתיים, צ'יזבורגר,
שלוש, צ'יפס זיגזג וקולה גדול"...
"עצרי! אל תמשיכי!".

"לא הזמנתי קולה גדול!",
"אמרתי 'פחית', לא 'כוס גדולה'".
אומרת: "הגדלתי לך את זה בחינם,
כי יש לנו עכשיו מבצע".

"אה". מה שיכולתי להגיד
זה רק "אה".
אומרת: "יש גם משהו אחר,
שנראה לי שכדאי שתדע..."

"אפשר לקחת ריפיל,
בשני שקלים יותר".
אומר: "אחלה. רק שאנחנו בדרייב ת'רו,
כך שזה לא ממש עוזר!".

ואז היא אומרת: "רק שנייה...
הקול שלך מוכר, היי, זה תום?"
ואשתי כולה כזה: "לא, זה לא תום!",
"תגידי לי, מי זה תום?".

אומרת: "אה, זה רק בחור,
שלומד איתי בספרייה,
הוא עזר לי במבחן
ונתן לי להעתיק ממנו בגיאומטריה".

אמרתי: "מכיר בחור בשם תום";
"הוא תיקן לי ת'צנרת;
עבר לקריית אונו וגם
הייתה לו הקרחה מוקדמת".

"גם יש לו בריחה של שתן
וביד מעין סוג מוזר של צרעת..."
אומרת: "אדוני בבקשה! תעצור עכשיו!
זה הרבה יותר משרציתי לדעת!".

ואז שנינו שתקנו,
לרגעים מותחים,
אמרה: "תמשיכו לחלון,
זה יוצא 49.90".

אז המשכנו קצת בתור,
זזים ממש לאט;
היה לי משעמם, אז
הדלקתי ת'רדיו קצת...

[קליק], כיבינו, כי
לאשתי התחילה סחרחורת קלה.
אז פשוט ישבנו שם בשקט,
שלא תהיה חולה.

אז הבטתי בה
ישר אל העיניים
ואמרתי: "המ,
נראה לי שיש לך משהו בשיניים..."

היא הסתובבה אחורה,
ואז חזרה ואמרה: "זה יצא?".
אמרתי: "כן. ז'תומרת, הרוב...
אבל היי, את יודעת, זה לא נורא..."

אז היא אמרה...: "ועכשיו?",
אמרתי: "כן, כמעט.
יש שם עוד קצת,
אבל אל תדאגי, זה בטח חתיכה מהסלט".

אז בחלון שמשלמים בו,
או איך שלא תקראו לו,
לכיס ת'יד אז הכנסתי,
ת'ארנק שלי שכחתי!

והגברת בחלון כזה:
"ערב טוב לכם, 49.90 בבקשה..."
"כמה כסף יש עלייך?",
אני שואל את האישה.

היא רק נאנחת:
"שוב אשלם על זה לבד!";
אז היא מחטטת בתיק
ושולפת את הישראכרט.

מושיט אותו לגברת
והיא אומרת: "אוי, צר לי...
התשלום במזומן בלבד,
לא מקבלים כאן אשראי"...

לקחתי ת'כרטיס, אמרתי:
"וואלה? יופי! נהדר!",
ואז גיליתי שלאשתי
יש רק עשרים בשטר...

אמרתי: "חשבתי שאמרת לי
שהלכת לכספומט!!".
אמרה: "בסוף עוד לא יצא לי!
ומה איתך והארנק???".

אז אמרתי: "לא חשוב...
בואי נחפש עוד מטבעות..."
ולגברת בחלון פתאום יש
הבעות קצת מוזרות...

היא אומרת: "'בקשה, אדון",
"אנשים כבר צועקים!";
אומר לה: "רק שנייה אחת, גברת,
אנחנו כבר מוצאים..."

אז בדקתי בתוך התא כפפות
וגם מתחת למושב;
במאפרה מצאתי שנקל,
שתי חמישיות ועשר במשענת של הגב.

וכך יצרתי ערימה קטנה,
של מטבעות מכל סוגים.
היא סופרת ואומרת:
"חסרים כשמונה שקלים".

ולאשתי יש מבט שלא
ממש מביע אהבה...
היא צועקת: "אתה יודע...!
בכלל לא הייתי רעבה!!".

אז הסתובבתי שוב
בחזרה לקופאית,
אמרתי לה: "אז טוב,
ת'צ'יקן סנדביץ' תבטלי מהחוב".

אז אני לוקח ת'עודף,
ת'קבלה ואת הכול,
נוסע לחלון הבא
ומת כבר לאכול...

ובחלון ילדון מחוצ'קן
נראה קצת מפגר,
עונד תג שם עקום וקטן שעליו כתוב:
'אבנר'.

והוא מושיט שקית נייר,
אני מביט לו בפנים
ואומר לו: "היי, אבנר...
אפשר קצת קטשופ אחד או שניים?".

אך הוא מביט עליי;
ואני מביט עליו;
והוא מביט עליי;
ואני מביט עליו;

והוא מביט עליי;
ואני מביט עליו
והוא אומר: "סליחה,
מה ביקשת עכשיו?".

אני אומר: "קטשופ!",
והוא אומר: "אה, נכון, את זה...
יצאתי לרגע מריכוז,
היה לי לילה קצת קשה..."

והוא נותן לי ת'קטשופ
וסופסוף אנחנו נוסעים
והאוכל אותי משגע,
עם ריחותיו המשכרים!

אני גווע למוות בזמן
שעוצרים ברמזור על הכביש;
אומר: "מותק, תני ת'בורגר,
אני רק רוצה לקחת ביס!".

היא מושיטה יד לשקית
ושולפת את הבורגר.
נותנת לי ת'בורגר;
אני לוקח ת'בורגר;

אני מוציא ת'עטיפה,
נותן ביס קטן מעל
וממש בהלם,
הם שכחו בצל!

תגובות

פרסום תגובה חדשה

ערך מאפיין זה ישאר פרטי ולא יוצג באופן ציבורי. אם יש לך חשבון Gravatar, האימייל ישמש להצגת התמונה שלך.
CAPTCHA
בוא נוודא שאתה מלעיז אמיתי ולא ספאמר מרושע
Fill in the blank