המוות אמיתי.
מישהו נוכח ואז נגרע.
ולא נועד שישירו עליו.
לא נועד להפוך ליצירה.
כשמוות אמיתי נכנס אל הבית,
שירה נהיית סתומה.
כשאני
נכנס
אל החדר בו היית
ומביט
לתוך
הריקנות שבמקומך
הכל קורס.
ברכיי קורסות.
מוחי קורס.
מילים קורסות.

מבעד קרום של דמעות, קטטוני, חשוף
יורד במדרגות ובחוץ
יש על שמך דואר עוד.
שבוע ממותך קיבלת חבילה
ובתוכה מתנה לבתנו שאת
הזמנת בחשאי
וייבבתי שם בכניסה, לא מסוגל
לעמוד.

ילקוט בשבילה כשתתחיל בית ספר, שנים מעכשיו,
את חשבת מראש על עתיד שעמוק בפנים ודאי ידעת כי אותך לא יכלול,
אומנם בציפורניך אחזת בקצה צוק אך החלקת ונבלעת לתוך דממה, שהיא בלי קרקעית
והיא אמיתית.
זה סתום.
ולא רוצה ללמוד מזה שום דבר.
אני אוהב אותך.